הכדור ישרוד בלעדינו, אנחנו לא נשרוד בלעדיו": עדי לוסטיג על המאבק בחוף פלמחים והכוח לשנות

לפעמים נדמה שהבעיות הסביבתיות גדולות עלינו. מה כבר אזרחית אחת יכולה לעשות מול טייקונים, זיהום נפט או הררי פלסטיק? תשאלו את עדי לוסטיג.

לפני 14 שנה, כשהייתה רק בת 17, עדי הובילה את אחד המאבקים הסביבתיים המצליחים בתולדות המדינה. היא הקימה אוהל בחוף פלמחים, גרה שם 5 חודשים, וסחפה אחריה מדינה שלמה כדי לעצור תוכנית להקמת כפר נופש יוקרתי על החוף הציבורי. היא ניצחה. החוף נשאר של כולנו.

לרגל יום כדור הארץ (המצוין ב-22.4), תפסנו את עדי לשיחה על אקטיביזם, על הקשר בין אסון הזפת לטמפונים, ועל הדברים הקטנים שכל אחת מאיתנו יכולה לעשות כדי להציל את הים.

איך מגנים על החוף? (זה מתחיל בתיק הים שלך)

ש: ישראל התברכה ברצועת חוף נדירה. מה אנחנו, כאזרחיות פרטיות, יכולות לעשות כדי לשמור עליה?

"הדבר הכי חשוב הוא להפנים שלכל אחת מאיתנו יש השפעה. ההתנהגות שלנו והצריכה שלנו מעצבות את המציאות. ברמה הפרקטית, בביקור הבא בים:

1. אפס פלסטיק: לא מגיעים לחוף עם שום דבר חד-פעמי (שקיות, כלים, עטיפות). הרוח מעיפה אותם למים בשניות, והנזק הוא נצחי.

2. לקחת אחריות (ועוד קצת): לא רק שאוספים את הזבל של עצמנו, אלא משאירים את המקום נקי יותר ממה שקיבלנו אותו. מרימים שקית שמישהו אחר השאיר. העשייה הזו מדבקת ומהווה דוגמה לאחרים."

מפלמחים ועד כרישים בחדרה: המודעות משתנה

ש: מאז המאבק ההיסטורי בפלמחים, את מרגישה שינוי בציבור?

 "יש שינוי עצום. אנשים מבינים היום שהשטחים הפתוחים הם האוויר לנשימה שלנו. במפגשים שלי עם הקהל אני רואה צמא לאמונה – אנשים רוצים להאמין שאפשר לשנות. ההבנה שזו האחריות שלנו לדרוש את מה שמגיע לנו, הולכת ומתחזקת."

ש: בשנים האחרונות ראינו אסונות זפת, גופות לוויתנים וכרישים שמגיעים לחוף. מה הטבע מנסה להגיד לנו?

"הוא לא מנסה, הוא צועק. המקרים האלה שמים לנו מול הפנים את מה שאנחנו מנסים להדחיק: אנחנו משפיעים.

• החיות המתות: הפלסטיק שהורג אותן הוא הפלסטיק שאנחנו קנינו וזרקנו.

• אסון הזפת: הנפט הזה משנע את מוצרי הצריכה שמאפשרים את אורח החיים הנוח והמהיר שלנו.

המשפט שמלווה אותי הוא: הכדור ישרוד בלעדינו, זה אנחנו שאין לנו סיכוי לשרוד בלעדיו."

התרחיש האופטימי: הריאות של המדינה

ש: מה החלום שלך לעתיד החופים?

"החלום הוא שנבין שכל גרגר חול חייב להיות שמור ומוגן לדורות הבאים. הים הוא הריאות שלנו. כדי שזה יקרה, אנחנו חייבים לקחת אחריות על כל פעולת צריכה שלנו, ולתמוך בכל מי שנלחם למען הסביבה."

Modibodi: המהפכה האקולוגית מתחילה במגירה שלך

הדברים של עדי חידדו לנו את מה שאנחנו במודיבודי יודעות כבר מזמן: המאבק הסביבתי לא קורה רק בהפגנות, הוא קורה בבחירות הקטנות בבית.

תעשיית ההיגיינה החד-פעמית היא אחת המזהמות הגדולות בעולם. המעבר לתחתוני מחזור רב-פעמיים הוא אחת הפעולות הכי משמעותיות שאת יכולה לעשות למען הים:

• חיסכון בפסולת: זוג תחתונים אחד מחליף מאות מוצרים שהיו מגיעים למזבלות או לים.

• בלי מיקרו-פלסטיק: טמפונים ותחבושות מכילים לרוב פלסטיק שלא מתכלה מאות שנים.

• בלי פשרות: את תורמת לסביבה, ובתמורה מקבלת נוחות, בריאות ואיכות חיים טובה יותר. זו משוואה שבה כולם מרוויחים.

שאלות נפוצות על סביבה וצריכה נשית (FAQ)

ש: כמה פסולת באמת מייצרת אישה במחזור?
ת: המון. אישה ממוצעת משתמשת בכ-11,000 מוצרי היגיינה חד-פעמיים במהלך חייה. רובם עשויים פלסטיק וחומרים סינתטיים שלוקח להם מאות שנים להתכלות (אם בכלל). מעבר לרב-פעמי עוצר את הזרם הזה.

ש: מה הקשר בין טמפונים לזיהום החופים?
ת: לצערנו, מוצרי היגיינה (מוליכי פלסטיק של טמפונים, עטיפות ותחבושות) הם מהפריטים הנפוצים ביותר שנמצאים בניקיונות חופים ברחבי העולם. הם מגיעים לשם דרך הביוב או משאריות אשפה, ופוגעים בחיות הים.

ש: האם המאבק על פלמחים רלוונטי להיום?
ת: יותר מתמיד. הוא ההוכחה לכך שציבור נחוש יכול לבטל החלטות ממשלתיות ולהציל טבע. הוא מלמד אותנו לא לוותר.