דילוג לתוכן
קודם כל את: הבדיקות שאת חייבת לפנות להן זמן

קודם כל את: הבדיקות שאת חייבת לפנות להן זמן

 

אנחנו יודעות כמה קשה הייתה השנה האחרונה… אולי את אמא לילדים שיוצאים ונכנסים חזרה למסגרות כל חודש. אולי את עובדת מהבית, חיונית או בחל"ת - כל אחת ודאגות היומיום שלה. באופן אירוני - היה מאוד מאתגר לשמור על הבריאות בזמן שנשמרנו מהקורונה. בשביל להימנע ממגע עם אנשים, יכול להיות שויתרת על ביקורי מרפאה תקופתיים ואחרי כמעט שנה של קורונה זה כבר מתחיל להיות פרק זמן ארוך מדי. המידע הניתן פה אינו המלצה רפואית, אלא פשוט תזכורת לא לדלג על בדיקות חשובות. אם את מרגישה שמשהו בגוף לא כשורה - התייעצי עם הרופאה שלך.


במיוחד בשבילך, ריכזנו רשימה של הבדיקות שהן מאסט - לקרוא עד הסוף בבקשה

בדיקת פאפ - לבדוק מה שלום צוואר הרחם


למה להיבדק: צוואר הרחם הוא בעצם הקצה התחתון של הרחם, והוא בולט ממנה אל תוך הואגינה. התפתחות של תאים חריגים באזור הזה לא תמיד מלווה בתסמינים, ולכן בדיקת פאפ שגרתית יכולה להיות ההבדל בין מניעה, אבחון מוקדם, או אבחון של סרטן במצב מתקדם. בטח שמת לב שבשבוע שעבר הרשתות החברתיות היו מוצפות בתזכורות מבורכות להעלאת המודעות לסרטן צוואר הרחם, לרגל שבוע המודעות למחלה.

איך נבדקות: בדיקת פאפ היא בעצם דגימה של תאים מצוואר הרחם. קצת כמו משטח גרון, אבל בואגינה. יכול להיות שתרגישי אי נוחות, אבל בסך הכל מדובר בבדיקה פשוטה ומהירה.

כל כמה זמן: קופות החולים מאפשרות לכל אישה בגילאי 25-54 לעשות בדיקת פאפ כל 3 שנים, גם ללא תסמינים. חשוב מאוד לא לחכות זמן ארוך יותר בין בדיקת פאפ אחת לשנייה. כמו כן, אם יש לך דימומים לא צפויים, בעיקר לאחר קיום יחסי מין, מהרי להעלות את העניין באוזני הרופאה שלך. יכול להיות שהיא תחליט שיש צורך לערוך בדיקה נוספת גם אם עדיין לא עברו 3 שנים. תסמינים נוספים שמצריכים התייעצות עם רופאה הם הפסקת הווסת, כאבים בזמן קיום יחסי מין, או הפרשות חריגות.

יש גם חיסון: רובם המוחלט של מקרי סרטן צוואר הרחם נגרם מוירוס ה-HPV, אם כי מרבית הנשים שייחשפו אליו לא יפתחו סרטן (בין היתר בזכות הגילוי המוקדם של הנגיף). הוירוס עלול לעבור מאדם לאדם במהלך מגע מיני מכל סוג, ולגרום לשינויים בתאים בחלקי גוף שונים, כמו הלוע, פי הטבעת והואגינה. הנגיף יכול לפגוע באנשים מכל מגדר, ואפילו קונדום לא מונע את העברתו לחלוטין. לשמחתנו, היום יש חיסון נגדו, אשר ניתן לתלמידי כיתות ח' בבתי הספר, ומעל גיל 18 ניתן לקבל אותו בקופות החולים. אם מעולם לא חוסנת ואת מעוניינת בכך, כדאי לברר בקופת החולים. גם אם חוסנת, חשוב להמשיך להקפיד על בדיקות פאפ, משום שהחיסון לא מגן מפני כל הזנים של הנגיף.

 



בדיקה גניקולוגית תקופתית - רק לוודא שהכל טוב


למי מומלץ להיבדק: קופות החולים בישראל ממליצות לכל אישה להיבדק פעם בשנה אצל גניקולוגית, החל מגיל 21, או מגיל צעיר יותר אם את מתחילה להיות פעילה מינית או שיש עניין שמצריך בדיקה של רופאת נשים (או רופא, אנחנו משתמשות בלשון נקבה מטעמים פמיניסטיים!).

למה להיבדק: הבדיקה השנתית היא בדיקה מניעתית בעיקרה, כדי לוודא שאין שינויים מדאיגים, יבלות או ציסטות שהתפתחו לנו בלי ששמנו לב.

מה קורה בבדיקה: הרופאה תשאל אותך אם יש שינויים בהפרשות או בריח, ועל פעילות מינית ואמצעי מניעה (אם יש צורך). היא גם תבצע בדיקה ידנית או בדיקה אחרת לפי הצורך. כדאי שתדעי שעמותת "קרן בריאה" חיברה אמנה אתית לזכויות המטופלות במרפאות גניקולוגיות, שתלויה עכשיו בעשרות מרפאות ברחבי הארץ. שווה לקרוא את האמנה לפני הבדיקה, כדי לדעת מה הזכויות שלך.

 

 

בדיקות שד - גם כאן גילוי מוקדם יכול להציל חיים

סרטן השד הוא המחלה הממאירה הנפוצה ביותר בקרב נשים בישראל. הוא אמנם פחות נפוץ בקרב נשים מתחת לגיל 50, אבל חשוב להיות מודעת אליו בכל גיל.

בכל גיל, פני בהקדם לבדיקה אצל כירורגית שד אם את מבחינה באחד מהתסמינים הבאים: הופעת גוש, פטמה שקועה, הפרשות מהפטמה, שינוי בצורת או גודל השד, הופעת ורידים מורחבים או בולטים, גירוד מתמשך בפטמה, כאב, או נפיחות בזרוע או בבית השחי.

מי בקבוצת סיכון מוגבר? חשוב לזכור שאף אישה לא מחוסנת נגד סרטן השד. נשים הנמצאות בסיכון מוגבר הן נשים שבמשפחתן הקרובה יש מקרים של סרטן שד, שהן נשאיות מוטציה בגנים BRCA 1,2, נשים שטופלו בצעירותן בטיפולי קרינה נגד לימפומה מסוג הודג'קינס ונשים עם היסטוריה רפואית של מצבים בשם: atypical hyperplasia או LCIS. על נשים אלו להתייעץ עם כירורגית שד לגבי שגרת הבדיקות המתאימה להן.

שגרת הבדיקות המומלצת עבור נשים שאינן בקבוצת סיכון מוגבר: בדיקת שד ידנית אצל כירורגית שד אחת לשנה החל מגיל 30 (או אולטרסאונד שד לפי המלצת הרופאה), סריקת ממוגרפיה שנתית החל מגיל 40 (או אוטלראסאונד שד לפי המלצת הרופאה, במקרה של רקמת שד צפופה).

חשוב לדעת:

לסל התרופות והטכנולוגיות 2020, הוכנסה בדיקה לנשאות גנטית של מוטציה בגן האחראי על מקרים רבים של סרטן השד והשחלות - BRCA 1,2 לנשים יהודיות בריאות, ששני הוריהן ממוצא אשכנזי (גם ללא סיפור משפחתי). זאת עקב השכיחות הגבוהה של המוטציה בקרב נשים ממוצא זה.

 

 

הגוף שלך הוא לא רק מערכת רבייה ומין - הוא מכלול שלם


ישראל היא מדינה שמאוד מעודדת ילודה ופריון, ומערכת הבריאות הציבורית שלנו שמה דגש חזק על כל מה שנקרא "בריאות האישה". אבל יש לנו עוד איברים בגוף, וגם הם צריכים מעקב.

שימי לב לתחומים הבאים:

עור - לכי לרופאת העור שלך כדי לבדוק את נקודות החן אחת לשנה, ונסי להתבונן בהן גם בבית אחת לחודשיים-שלושה כדי לראות אם יש שינוי כלשהו. בדקי את כל הגוף, ונסי לשים לב אם יש שומה שגדלה מאוד פתאום, שינתה צבע או צורה, שיש לה יותר מצבע אחד או שהצורה שלה לא סימטרית. על הדרך, הרווחת זמן איכות עם הגוף הנפלא שלך!

עיניים - גם אם אין בעיות מיוחדות, כדאי לבקר את רופאת העיניים אחת לעשור. אם את אחרי לידה, שווה לבדוק שהראייה נותרה כשהייתה (כן, זאת עוד אחת מהדרכים בהן הריון ולידה משפיעים על הגוף).

שיניים - טיפול שיננית כל חצי שנה וביקור אצל רופאת שיניים פעם בשנה, גם אם אין בעיות מיוחדות. אנחנו כבר לא בגיל שנקבל בלון או סוכריה, אבל אנחנו כבר גדולות מספיק כדי לדעת שבריאות הפה זה הרבה יותר מחיוך יפה.

לב ובריאות כללית - בקרי את רופאת המשפחה שלך פעם בשנה, בקשי שתפנה אותך לבדיקות דם, ושתבצע בדיקת לחץ דם. עדכני אותה באורח החיים שלך, התזונה וההרגלים. כן, יכול להיות שהיא תגיד לך להירגע עם הדרינקים או להתחיל לצאת להליכות. זה לא תמיד מידע שנעים לשמוע, אבל חשוב שהשיח ביניכן יתקיים.  

 

אז את קובעת עכשיו, כן?

 

קחי טיפ: בדקי את האזור האישי שלך באתר של קופת החולים. קופות החולים שולחות לתיבת ההודעות המלצות לבדיקות על סמך ההיסטוריה הרפואית שלך. אם לא בדקת את התיבה כבר כמה חודשים, שווה לראות מה חדש שם.

חצית את גיל 50? כנראה שתאלצי להקדיש יותר זמן לביקורי רופאים. קולונוסקופיה שנתית היא אולי חוויה מרתיעה, אך הכרחית. גם בדיקה לגילוי דם סמוי בצואה יכולה להציל חיים ומומלצת מגיל 50 ומעלה. אם יש לך גורמי סיכון, התחילי לבדוק את צפיפות עצם, ואם לא, את יכולה להתחיל בגיל 60.

זה לא תמיד פשוט לפנות חלון בקלנדר, אבל זה גם ממש ממש חשוב. עצה שלנו: אל תחכי שהגוף יזעק שמשהו לא בסדר. קבעי פגישות מראש, למרפאות שנוח לך להגיע אליהן, ופזרי את התורים כך שלא תרגישי עמוסה מדי בבת אחת. ביום של התור פנקי את עצמך גם באיזה טייק אוואי טעים או פינוק אחר, כדי שתרגישי שעשית משהו שהוא גם הכרחי אבל גם מהנה.

קודם כל הבריאות, הגוף והחיים שלך - כל השאר יכול לחכות!

רק בריאות!  

 

 

 

המאמר הקודם המהפכה מגיעה למיינסטרים: דם וסת אצל פאולה ולאון
המאמר הבא טוב לדעת: עובדות מעניינות על הווסת

להשארת תגובה

יש לאשר את התגובות לפני שהן מפורסמות

שדה חובה